הנתונים המוצגים בדו"ח מעידים על פערים גדולים בין אנשים עם מוגבלות לבין שאר האוכלוסייה. מהנתונים עולה כי אנשים עם מוגבלות עובדים פחות, משכילים פחות, מרוויחים שכר נמוך יותר ומתקשים יותר לכסות את הוצאותיהם החודשיות. אנשים עם מוגבלות מדווחים לעיתים קרובות יותר על תחושת בדידות ועל העדר חברים, ולרבים מהם אין על מי לסמוך בשעת מצוקה.
שכיחות המוגבלות בישראל
בישראל יש 1.4 מיליון אנשים עם מוגבלות, שהם כ-17% מכלל האוכלוסייה ו-21% מהאוכלוסייה הבוגרת בגילאי 20 ומעלה. 9% בקרב האוכלוסייה הבוגרת הם אנשים עם מוגבלות חמורה, ו- 13% הם אנשים עם מוגבלות מתונה.
שיעור המוגבלות לפי גיל, מגדר ומגזר
שיעור המוגבלות עולה עם הגיל:
15% מן האנשים, מהאוכלסייה הכללית, בגיל העבודה (18-64) הם אנשים עם מוגבלות. (לעומת 9% ילדים ו-50% מגיל 65 ומעלה).
שיעור המוגבלות לפי מגדר:
בגיל העבודה שיעור הגברים והנשים עם מוגבלות שווה, אבל מגיל 65 יש יותר נשים (50%) עם מוגבלות מאשר גברים (41%).
שיעור המוגבלות לפי מגזר:
שיעור האנשים עם מוגבלות גבוה יותר בחברה הערבית בישראל (25%) לעומת החברה היהודית (19%).
השכלה
רמות ההשכלה בקרב אנשים עם מוגבלות נמוכות יותר מאשר בקרב אנשים ללא מוגבלות. הפערים גדולים יותר כאשר מדובר באנשים עם מוגבלות חמורה.
תעסוקה
שיעור התעסוקה בקרב אנשים עם מוגבלות נמוך לעומת אנשים ללא מוגבלות. בגיל העבודה 51% מהאנשים עם מוגבלות מועסקים לעומת 79% מן האנשים ללא מוגבלות. הפער גדול יותר בקרב אנשים עם מוגבלות חמורה, מהם רק 38% מועסקים.
מצב כלכלי
רמות השכר בקרב אנשים עם מוגבלות שעובדים נמוכות לעומת אנשים ללא מוגבלות, והן נמוכות עוד יותר בקרב אנשים עם מוגבלות חמורה.
דיור, סביבת מגורים ושימוש בתחבורה ציבורית
אנשים עם מוגבלות מרוצים פחות מאנשים ללא מוגבלות מאזור מגוריהם, בכל ההיבטים שנבחנו (למעט תחבורה ציבורית): אזור המגורים, ניקיון באזור המגורים, פארקים ושטחים ירוקים וכבישים ומדרכות. חוסר שביעות הרצון גבוה במיוחד בקרב אנשים עם מוגבלות חמורה.
הנתונים נקלחו מהדוח הזה: